ישנם שני מקצועות בהם נשים מרוויחות כמו גברים – דוגמנות וזנות. נשים מרוויחות 60% ממשכורתו של גבר באותו מקצוע ובאותו תפקיד בעל נתונים זהים. למה? למה זה כך? מה בשוק העבודה ובארגונים מאפשר זאת? מה הופך את שוק העבודה ואת הארגון לממוגדרים? הבירוקרטיה אינה אישית והיא אינה עושה אפליות. למה אם כן קיים אי השוויון? ישנם מקצועות שנתפסים כנשיים. מה מאפיין אותם? מקבלים בהם פחות כסף, יש בהם פחות יוקרה, הם טיפוליים ושעות העבודה בהם גמישות. למרות שמקום העבודה אמור להיות ניטרלי אפשר בקלות לראות שהשוק ממוגדר. אי השוויון מובנה בפרקטיקות ובתפיסות של מקום העבודה: הנשים נתפסות כמשניות, כמשכורת שנייה והן מקבלות יחס בהתאם (מקודמות פחות, מפוטרות יותר, מוערכות פחות) הן אינן שואפות להתקדם במקרים רבים ואינן מקבלות חיזוקים מהסביבה ומהבעל. המעבידים נהיים סוכנים מגדריים כיוון שבידיהם היכולת לקדם או לפטר את האישה. יש גם סטריאוטיפ שנשים לא רוצות להתקדם כי הן מעוניינות לחזור הביתה מוקדם. אי השוויון בקידום גורם לכך שככל שנעלה לצמרת הארגון נמצא פחות נשים. למרות כניסתן לשוק העבודה הן אינן מערערות על ההירארכיה. בנוסף הן לא מצליחות ליצור רשת חברתית שתסייע להן.
המשפחה נתפסת כמקום של נתינה ואמון לעומת שוק העבודה שבו מתנהלים חליפין על בסיס של ערכים שווי ערך ואינטרסים. עבודות הבית נתפשות כטבעיות לנשים ומובנת מאליה. במקביל ערך עבודתן מחוץ לבית פחות ובד"כ יקבלו שכר נמוך מגבר באותו תפקיד. העובדה ששכרן נמוך משל גברים נראית טבעית כיוון שגם בספרה הביתית הן לא מקבלות שכר על עבודתן.
עבודה של נשים שווה פחות: ההטיה הגברית בעולם העבודה מתבטאת בשני אופנים ושניהם גורמים פיחות בערכה של עבודת הנשים: הטיה בקריטריונים המקובלים למיומנות ביחס לעיסוקים של גברים ונשים (עבודות גברים מוגדרות כמורכבות יותר ודורשות מיומנויות גבוהות יותר) והטיה בעצם ההגדרה מהי מיומנות (עבודות גברים טיפוסיות מצריכות יותר כישורים ידניים בעוד שעבודת נשים דורשת כישורים חברתיים ומילוליים. כישורים אלה אינם זוכים לתמורה כספית נאותה או שערכם מופחת).
עולם העבודה איננו נקי ממגדר. הבדלי המגדר שזורים בתוך חלוקת העבודה, בתוך יחסי הסמכות ובתוך האינטראקציות הבינאישיות היומיומיות של שגרת העבודה. מרגע שאלה ממוסדים הם נראים הגיוניים ואובייקטיביים לחלוטין. במקום שגברים נהנים מחלוקה על פי מגדר הם גם פעילים על מנת להנציח אותה. השינוי במעמד הנשים יוכל לבוא רק אם הן יתפסו עמדות בכירות בצמתי קבלת ההחלטות, במקום בו נחקקים החוקים ונתפרים צעדי המדיניות.
